שמחה לילד שמחה לעדכן
והפעם: מה צפוי לנו בשנת תש"פ? 

קבוצת בוגרי העמותה יצאה לאורך השנה לשבתות מהנות ומגבשות. מתוך מכתב שכתבה אחת הבוגרות:
"אני רוצה להגיד ל"שמחה לילד" תודה. בפעם הראשונה אחרי שנים שחורות, בהן נכנסתי למעגל של בדידות ודיכאון, אני מצליחה לצאת לסביבה חברתית. כשהצטרפתי ל"שמחה לילד", לא תיארתי לעצמי שאצליח לרכוש חברים שמכניסים אור אמיתי לחיים שלי. פתאום יש לי דבר שנקרא חיי חברה. יש לי עם מי לדבר ועם מי פשוט להיות. גם בטוב וגם ברע. יש לי עוד דרך ארוכה להתקדם, אבל הגעתי לנקודה שבאמת חשבתי שהיא לא אפשרית. "שמחה לילד" הכילה אותי ואת כל הבעיות שבי, נתנה לי מעטפת של הבנה והכלה. בלי שיפוט. בלי סטיגמות. היא מלמדת אותי כל פעם מחדש שזה שאתה חולה או בכיסא גלגלים לא אומר שנגזרו עליך חיים של עינוי. חיים של בדידות וחיים שמחכים למוות. כי ככה החיים שלי התנהלו קודם...
בזכותכם למדתי שגם בתוך העינוי אפשר קצת להכניס משהו שלא הכרתי- ועדיין לא מכירה לגמרי- אושר. אני עוד לא יודעת בדיוק איך אני מתנהלת בחיי חברה או איך אני בכלל מתנהלת בחיים אבל אני יודעת שאתם שם. ותאמינו לי שזו התחושה הכי טובה בעולם.
אז תודה. תודה על ההכלה. ותודה על שהתייחסתם אליי כאל אדם רגיל. ישר ראיתם שאני זקוקה לחום ואהבה וסיפקתם את זה. כנראה שיותר מהכל רק הייתי צריכה לחשוב שיש שם מישהו. ושיש מישהו שמוכן לאהוב אותי בעצמי בעוד שאני לא יכולה לאהוב אותי.
תודה לכם שאתם מראים לי את הכן בעולם שקיים בו רק לא".